איך למצוא את הוראות האחסון הרשמיות של תרופה שדורשת קירור
שתף
הוראות האחסון של תרופה שדורשת קירור כתובות בעלון לצרכן שלה, בסעיף שנקרא "איך לאחסן את התרופה?". יש שלושה מקומות לקבל אותו: העלון המודפס שבתוך הקרטון, מאגר התרופות של משרד הבריאות, ובית המרקחת. המדריך הזה מראה איך מגיעים לכל אחד מהם, ואיך קוראים נכון את מה שכתוב שם.
המידע כאן הוא מידע כללי לנוחות בלבד, ואינו ייעוץ רפואי. אחסון תרופות, טמפרטורות ומינונים נקבעים על ידי הרופא, הרוקח ועלון היצרן. יש להתייעץ עם איש מקצוע לפני כל החלטה.
למה אין כאן מספר
קל היה לרכז כאן טבלה של תרופות וכמה זמן כל אחת מהן מחזיקה מחוץ למקרר. בחרנו לא לעשות את זה, ולא רק מזהירות משפטית.
אנחנו מוכרים אביזר נשיאה מקורר. ברגע שמספר כזה מופיע באתר שמוכר מקרר, הוא מפסיק להיקרא כציטוט ומתחיל להיקרא כהנחיה שלנו. אנחנו לא גורם רפואי ואין לנו הסמכה לתת הנחיה כזו.
יש גם סיבה פרקטית, והיא אולי החשובה יותר. העלון מתעדכן, והוא שונה בין תכשירים ולעיתים גם בין מינונים של אותו מרכיב פעיל. לאותו מרכיב פעיל יכולים להיות בישראל כמה שמות מסחריים, מכמה בעלי רישום, וכל אחד מפרסם עלון משלו. מספר שנכון לאחד מהם לא בהכרח נכון לקופסה שנמצאת אצלכם במקרר.
לכן המאמר הזה עושה דבר אחר. הוא מראה לכם איפה המספר שלכם כתוב, כדי שתקראו אותו מהמקור.
המסלול הקצר: הקרטון שכבר נמצא אצלכם
לפני שפותחים מחשב, שווה לפתוח את המגירה. בתוך כל קופסת תרופה מקורית יש עלון לצרכן מודפס, והוא הגרסה שאושרה לתכשיר הספציפי שקיבלתם, עם מספר הרישום שלו והמינון שלו. זה המסמך הקובע עבורכם, יותר מכל קובץ שמישהו שלח בוואטסאפ ויותר מכל דף אינטרנט.
שתי פעולות שלוקחות דקה: לצלם את סעיף האחסון בטלפון בזום קריא, ולצלם גם את הצד של הקרטון שעליו מודפסים השם המסחרי, המינון ותאריך התפוגה. בנסיעה, כשהעלון מקומט בתיק, הצילום בטלפון הוא מה שתסתכלו עליו בפועל.
אם זרקתם את העלון, או שקיבלתם עטים בלי הקופסה, עוברים למסלול הבא.
מאגר התרופות של משרד הבריאות, צעד אחר צעד
לאגף הרוקחות של משרד הבריאות יש מאגר תרופות ציבורי, מאגר התרופות של אגף הרוקחות, שבו מתפרסמים העלונים הרשמיים. רוב האנשים לא מכירים אותו. פתחנו אותו ובדקנו את המסלול בעצמנו ב-27 בספטמבר 2026, וזה מה שהוא נראה:
- בוחרים את לשונית החיפוש הנכונה. ברירת המחדל היא "חיפוש תרופה לפי שם מסחרי או מרכיב פעיל", וזו הלשונית שאתם צריכים. יש גם חיפוש לפי ברקוד, שימושי אם הקרטון בידכם והשם מסרב להיקלט.
- מקלידים את השם. האתר עצמו מציין מתחת לשדה החיפוש שאפשר לחפש "לפי שם חלקי או מלא בעברית או אנגלית". אם השם בעברית לא מחזיר תוצאה, נסו אותו באנגלית, ואם גם זה לא עבד, נסו את המרכיב הפעיל.
- מזהים את התכשיר הנכון ברשימה. כל תוצאה מציגה שם מסחרי בעברית ובאנגלית, מרכיב פעיל עם החוזק, צורת מינון, מספר רישום מלא ושם בעל הרישום. השוו את מספר הרישום ואת החוזק למה שמודפס על הקרטון שלכם. לאותה תרופה יש לרוב כמה רישומים נפרדים, והם לא זהים.
- נכנסים ל"לפרטים נוספים" וגוללים ל"עלונים ומידע נוסף". זה הקטע שבשבילו באתם. בדף שבדקנו הופיעו שם "עלון לצרכן עברית", "Patient information leaflet", עלון בערבית, "עלון לרופא", וגם שורות בשם "החמרה לעלון", שהן עדכונים שפורסמו לאורך השנים.
- מסתכלים על התאריך שליד כל מסמך. לכל שורה יש תאריך פרסום. זה מה שמבדיל בין הגרסה העדכנית לבין קובץ ישן שנתקעתם בו דרך גוגל. בחרו את "עלון לצרכן" עם התאריך המאוחר ביותר.
הודאה במגבלה, והיא של המאגר עצמו. בתחתית כל עמוד במאגר מופיעה השורה: "ייתכן כי חלק מהנתונים במאגר אינם מלאים או אינם מדויקים, לפיכך אינם יכולים לשמש מסמך רשמי. במקרה הצורך ניתן לפנות לאגף הרוקחות או לבעלי הרישום של התכשיר לקבלת מידע רשמי." כלומר גם המקור הרשמי מפנה אתכם חזרה לעלון שבקופסה ולבעל הרישום.
איך קוראים את סעיף האחסון בלי לטעות
העלון ארוך, אבל החלק שמעניין אתכם לנסיעה ממוקד. חפשו את הסעיף שנקרא "איך לאחסן את התרופה?". שם נמצאים תנאי האחסון הרגילים, ולעיתים גם כותרת משנה נפרדת שמתייחסת למצב שבו התרופה נמצאת מחוץ לקירור. אם יש כזו, היא בדיוק החלק שרלוונטי לטיול.
ואז מתחיל החלק שאנשים מפספסים: הניסוח. אלה ההבחנות ששווה לחפש, ולשאול עליהן את הרוקח אם משהו בהן לא ברור:
- למה ההוראה מתייחסת. לפעמים היא מנוסחת סביב עט או מזרק בודד, ולא סביב כל המלאי שאתם נושאים. זה שינוי משמעותי בחישוב של מי שנוסע עם כמה עטים.
- תקופה אחת רצופה, או מצטבר. יש עלונים שמנוסחים כתקופה אחת, ויש שמנוסחים כסך הכל לאורך חיי התכשיר. ההבדל בין השניים משנה לגמרי מה קורה אם כבר הוצאתם את התרופה מהקירור פעם קודמת.
- מה קורה אחרי. לרוב יש משפט שמסביר מה ההוראה לגבי התכשיר בתום אותה תקופה. זה משפט קצר שקל לדלג עליו, והוא בדיוק המשפט שאתם צריכים.
- האם מבקשים מכם לרשום תאריך. חלק מהעלונים מבקשים לתעד את המועד שבו התכשיר יצא מהקירור. אם זה המקרה שלכם, זו משימה מעשית לפני הנסיעה: מדבקה על הקרטון, או תזכורת בטלפון.
- תנאים נוספים מלבד טמפרטורה. סעיף האחסון מדבר לעיתים גם על אור, על לחות ועל השארת התכשיר בקרטון המקורי. אלה תנאים נפרדים מהטמפרטורה, והם חלים גם כשהקירור מסודר.
מה שכל אלה אומרים לגבי החבילה הספציפית שלכם בנסיעה של שבועיים היא שאלה לרוקח שלכם ולרופא המטפל, לא לנו.
דוגמה מלאה: מלכודת האיות של יומירה
הדוגמה הזו שווה בפני עצמה, כי היא מדגימה את שתי המלכודות הנפוצות במאגר.
מלכודת ראשונה, האיות. בישראל רוב האנשים אומרים וכותבים הומירה, אבל במסמכים הרשמיים התרופה נקראת יומירה. חיפשנו במאגר את שתי הצורות ב-27 בספטמבר 2026: "הומירה" החזיר "לא נמצאו תוצאות העונות להגדרות החיפוש", ו"יומירה" החזיר תוצאה אחת. אות אחת, והמסך נראה כאילו התרופה לא קיימת. אותו כלל תופס לתרופות רבות אחרות שהשם שלהן תועתק מאנגלית, ולכן החיפוש לפי המרכיב הפעיל הוא כמעט תמיד ההימור הבטוח יותר.
מלכודת שנייה, אותו מרכיב פעיל תחת שמות אחרים. המרכיב הפעיל של יומירה הוא adalimumab, ובעברית אדלימומב. חיפוש של adalimumab במאגר החזיר לנו באותו יום עשרה תכשירים רשומים, ובהם גם היירימוז (HYRIMOZ) של בעל רישום אחר לגמרי. גם דף יומירה במדריך התרופות של כללית מציג תחת "שם מסחרי" את שתי האפשרויות: "יומירה, היירימוז".
המשמעות המעשית: אם קופת החולים החליפה לכם את התכשיר והעט נראה אחרת ממה שאתם רגילים, זו כנראה הסיבה. העלון שרלוונטי לכם הוא של השם שמודפס על הקופסה שקיבלתם בפועל, ולא של השם שאתם רגילים לומר.
למי שמעדיף עמוד אינטרנט על פני קובץ PDF, דפי מדריך התרופות של כללית מסודרים בלשוניות, והתשובה על אחסון יושבת בלשונית "מינון והוראות שימוש". כללית עצמה מקדימה לדפים האלה הערה שכדאי לקרוא: "המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח."
כשהעלון קיים רק באנגלית
זה קורה, בעיקר בתכשירים חדשים יחסית ובתרופות שהובאו מחו"ל. כמה דרכים להתמודד:
- בדקו קודם שבאמת אין עברית. בדף התכשיר במאגר מופיעות לעיתים כמה שורות של אותו מסמך בשפות שונות. בדף שבדקנו הופיעו זה לצד זה עלון בעברית, עלון באנגלית ועלון בערבית.
- חפשו את המונח, לא את התרגום. בעלון באנגלית הסעיף נקרא בדרך כלל "How to store" או "Storage". גם מי שהאנגלית שלו בינונית מזהה את הכותרת הזו ואת הפסקה שאחריה.
- אל תסתמכו על תרגום מכונה להחלטה. תרגום אוטומטי טוב לקבל מושג, אבל ניואנס כמו ההבדל בין תקופה רצופה למצטבר הוא בדיוק מה שתרגום נוטה לשטח. אם ההוראה באנגלית וההחלטה חשובה, זו שיחה עם הרוקח.
- גשו לבעל הרישום. שמו מופיע בדף התכשיר במאגר, תחת "בעל רישום". חברות התרופות מפרסמות באתריהן את העלונים המאושרים, ולעיתים גם דפי הסבר למטופל שלא נמצאים במאגר.
הרוקח הוא המסלול המהיר, ולא רק הגיבוי
אם הגעתם עד לכאן וזה נשמע כמו עבודה, יש קיצור דרך אחד שאנשים לא מנצלים מספיק: לגשת לבית המרקחת עם הקרטון ולשאול. לרוקח יש גישה לעלון המאושר, הוא רואה את התכשיר שבידכם ואת מספר הרישום שלו, והוא רשאי לענות על השאלה שלכם. אנחנו לא.
שווה להגיע עם שאלה מנוסחת. במקום "מה עושים עם זה בטיסה", שאלה כמו "אני טס לשבועיים, יש לי כך וכך עטים, מה ההוראה בעלון לגבי זמן מחוץ לקירור ומה עושים כשהוא נגמר" מקבלת תשובה שאפשר לפעול לפיה. אם אתם ממילא מחדשים מרשם לפני הנסיעה, זה אותו ביקור.
מה כדאי לארגן לפני הנסיעה
החלק הזה הוא לוגיסטיקה, ובו אנחנו כן יכולים לעזור. שירותי בריאות כללית מפרסמים כמה נקודות שרלוונטיות ישירות למי שנוסע עם תרופה שדורשת קירור:
- מרשם. "נוסעים הלוקחים עימם תרופות שניתנות במזרק או במשאבה, כמו אינסולין, חייבים להציג מרשם לתרופה בפני נציגים של רשויות הביטחון בנמל התעופה."
- אריזה מקורית. "ההנחיות הביטחוניות בשדות התעופה מחייבות כי תרופות יאוחסנו באריזתן המקורית." נוח שזה אותו קרטון שממילא מחזיק את העלון.
- תיק יד. "רצוי לאחסן את התרופות בתיק יד ולא במזוודה הנשלחת לבטן המטוס."
- לא ברכב. "אסור לאחסן תרופות ברכב או בתא הכפפות של הרכב." רלוונטי מאוד לקיץ הישראלי ולנסיעה לנתב"ג.
המקור: כללית, תרופות שצריך לקחת לחו"ל. הודאה במגבלה: הדף נושא תאריך עדכון 12.08.2019, ונהלי ביטחון משתנים. אם משהו בו קריטי לכם, ודאו אותו מול חברת התעופה ומול רשות שדות התעופה לפני הטיסה. הרחבה על מה שקורה בפועל בבידוק נמצאת במאמר שלנו על טיסה עם תרופות מקוררות מישראל.
ועוד פעולה קטנה שנשכחת: לברר מראש מה מצב הקירור ביעד. "מיניבר" ו"מקרר" הם לא תמיד אותו דבר, ובדירות נופש רבות אין מקרר בחדר בכלל.
מה לא תמצאו כאן
לא נכתוב כמה זמן מותר, לא נכתוב מה לעשות אם התרופה חרגה מהטווח, ולא נכתוב אם היא עדיין תקינה. זו לא ידיעה שלנו וזו לא זכותנו. התשובות לשאלות האלה נמצאות בעלון שבקופסה, אצל הרוקח ואצל הרופא המטפל.
ולצד הלוגיסטי של הנסיעה
ברגע שקראתם את סעיף האחסון והבנתם מה הטווח שהעלון שלכם מגדיר, השאלה שנשארת היא איך שומרים על הטווח הזה לאורך הנסיעה, בלי לחפש מקרר במלון ובלי לנחש מה קורה בתוך צידנית.
The Secrets Box מתחבר לשקע חשמל או לסוללה ניידת, שומר על 2 עד 8 מעלות באופן רציף כל עוד הוא מחובר, ומציג את הטמפרטורה על מסך דיגיטלי. הסוללה הניידת נמכרת בנפרד, ונדרש הספק של 10W (מומלץ 20,000mAh ומעלה, גם 10,000mAh עובד). המארז כולל כבל USB אל USB-C, והמקרר עובד מכל מקור USB, כולל מתאם לשקע המצת ברכב שגם הוא אינו כלול במארז. הגובה הכולל 26 ס"מ. נכנסים עד 7 עטים בגודל לנטוס ועד 5 בגודל אוזמפיק, ובעטים רחבים יותר הכמות תלויה בסוג העט. הרשימה המלאה מופיעה בעמוד המוצר. הודאה נוספת: אין התראה על ניתוק מהחשמל, ולכן כדאי לוודא חיבור מדי פעם.
לעמוד המוצר · להמשך קריאה: צידנית לתרופות או מקרר נייד? ההבדל שאף אחד לא מסביר
איך נכתב המאמר הזה. אספנו את המידע ממקורות פומביים באינטרנט וריכזנו אותו למקום אחד. אנחנו לא גורם רפואי, אין לנו הסמכה רפואית או רוקחית, והמאמר אינו עובר ביקורת של איש מקצוע רפואי.
נכון לתאריך 27 בספטמבר 2026. נהלי ביטחון, הנחיות חברות תעופה, עלוני תרופות ומפרטי מוצרים משתנים מעת לעת. ייתכן שהמידע כאן כבר אינו עדכני. באחריות הקורא לאמת כל פרט מול המקור הרשמי לפני שהוא פועל.
אין במאמר זה ייעוץ רפואי. אין בו המלצה על אחסון תרופה, על מינון, על אופן השימוש או על משך הזמן שתרופה נשארת תקינה. המקור היחיד לשאלות אלה הוא העלון לצרכן של התרופה, הרוקח והרופא המטפל. האחריות לאחסון התרופה ולשימוש בה היא של המשתמש ושל הגורם המטפל בלבד. The Secrets Box הוא אביזר נשיאה מקורר ואינו מכשיר רפואי.
לשאלות אפשר ליצור איתנו קשר.